סמינר חברה ערבית

מקבולה נאסר

אשת תקשורת ופעילה חברתית במגזר הערבי

בת 40, חיפה.

נסאר נולדה ב-1974 בכפר עראבה שבגליל התחתון, בת עשירית למשפחה חקלאית עם 11 ילדים. בגיל שמונה השתתפה לראשונה בהפגנה פוליטית - יום האדמה. התודעה הפמיניסטית שלה התפתחה בגיל 18 עבדה במתפרה בעפולה ונחשפה לשוביניזם החברתי: "בעל הבית העסיק מנהל עבודה שכל תפקידו היה לדאוג שהבנות במתפרה יתנהגו בצורה הולמת ולא ידברו עם בחורים, הבנות מצדן באו בידיעה כי יעבדו שם כל חייהן ואת שכרן המועט מסרו לאביהן בסוף כל חודש".

בשנת 1996, כשסיימה ללמוד עבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, חברה ל"ועד הפעולה לשוויון בענייני אישות" הפועלים נגד אלימות נגד נשים ונגד פוליגמיה. במקביל עבדה כפקידת סעד ביישובים ערביים וטיפלה בילדים מוכים.

בעשר השנים האחרונות הפכה למובילת דעת קהל בתקשורת הערבית, מגישה תכנית פופולארית דו-שבועית ברדיו א-שמס, בסגנון "זהבי עצבני". מקבולה ידועה שאינה עושה 'הנחות' לאיש, מרבה לגעת בנושאים שפחות נהוג לעסוק בהם במגזר הערבי ומציגה קשת דעות ליברלית ופתוחה, לדוגמא: כשייצאה בהגנה על ארגון "אסואת" – ארגון המייצג לסביות פלסטינאיות, מקבולה העלתה את זעם הדרשנים ושמה נישא מן המסגדים.

יחד עם זאת, היא מרגישה שהדרך לתקשורת עצמאית ונשכנית עדיין רחוקה מאד. כי העולם הוא עולם גברי, ולכן במידה מסוימת, לגברים יש יותר גישה למקורות מידע ולעדכונים. ובחברה הערבית קיים מבנה פטריארכלי כאשר רוב המנהלים בתחום הפוליטי, כלכלי או חברתי הם לרוב גברים יוצר מצב יותר חמור.